פינת המומחה – על כמות המים בסבון

לא פעם ולא פעמיים עולה השאלה לגבי כמות המים במתכון בפורומים שונים – “כמה מים לשים”, “מה אחוז המים במתכון”, “כמה מים להגדיר במחשבון”… במתכונים שונים ניתן לראות שאחוז המים סה”כ מאוד מגוון – מ20% ועד 38% ממשקל השמנים. אז מה נכון? ולמה? ועל מה זה משפיע בכלל?

על מנת לענות על שאלה זו – מה תפקיד המים בכימיה של סבון והשפעתם על תהליך וטיב הסבון, פניתי לגורו של מדע הסבונאות – פרופ’ קווין דן Kevin M. Dunn, כימאי מארצות הברית שיחד עם הסטודנטים שלו חוקר את תורת הכימיה של סבון באוניברסיטה שנים רבות. הוא ביצע מחקרים מדעיים מבוקרים בתנאי מעבדה ופרסם תוצאותיהם ברב מכר “סבונאות מדעית” Scientific Soapmaking ב2010. הספר הפך לתנ”ך של כל סבונאי רציני בעולם והוא אורח מכובד בכל מפגש או פורום רציני העוסק בנושא סבונאות.

בספרו, בעמוד 293, הוא חוקר את סוגיית המים בסבונים. לשם כך הוא מכין 4 סבונים עם מתכון זהה (סבון 100% שמן דקל, סבון 100% שמן זית, סבון 100% שמן קוקוס וסבון של שליש מהשמנים האלו) ושינה רק את כמות המים במתכונים (יחס משקל סודה קאוסטית למים 1:1, יחס 1:2, ויחס 1:3). הוא בדק את התנהגות הסבון וזמן ההבשלה של הסבוונים שהתקבלו.

בשורה התחתונה, זמן הסיבון (saponification) של כל הסבונים היה זהה – 24-28 שעות, יחד עם זאת, הסבונים עם כמות המים גדולה יותר, זמן ההבשלה (curing) היה ארוך משמעותית – הם היו רכים יותר ולקח להם יותר זמן להתייבש – פי 3 – 2 מהסבון עם כמות המים הנמוכה ביותר. גם זמן הגעה לטרייס היה קצר יותר בסבון עם פחות מים.

לסיכום, פרופ’ מגיע למסקנה, שמים הם רק מתווך, שאמור לאפשר לסודה לפגוש את מולקולות של שומן, ולהעלם מהסבון לאחר מכן. שכל סבונאי צריך לבחור את אחוז המים שנוח לו לעבוד איתו, בהתאם לסבון שהוא רוצה לקבל. אם מדובר בסבון עם אחוז שמנים נוזליים גבוה יותר- לרדת בכמות המים. אם מדובר שסבון עם הרבה שמנים מוצקים – לעלות אותה. כמובן, בהתאם לעיצוב המתוכנן והרגלי העבודה!

ומה אחוז המים שאתם רגילים לעבוד איתו? למה? אולי, הגיע זמן לשינוי?